כמו בכל ניתוח המוכר לרפואה, גם לניתוח הגדלת חזה קיימים סיבוכים, אך מספרם נמוך ועומד על אחוזים בודדים מכלל המנותחות.

וכמו בכל ניתוח אחר קיימים משתנים שאינם ניתנים לחיזוי בטרם הניתוח וקשורים למאפייני רקמת השד, תהליך ההחלמה, תגובת רקמת השד לשתל. ד״ר משה עושה מירב מאמצים על מנת למנוע סיבוכים נדירים אלה ואם בכל זאת הופיעו – לטפל בהם.

 

דימום – מדובר בסיבוך נדיר למדי, אך אחד שדורש התייחסות מהירה ופעילה. לרוב הדימום מופיע ביממה או שתיים לאחר הניתוח ונובע מכלי דם שנפתח ומדמם ללא הפסקה. חושב להבדיל תופעה זאת משטפי דם רגילים השכיחים ואף צפויים לאחר כמעט כל פעולה כירורגית. לרוב במקרה של דימום חריף רואים נפיחות הולכת וגדלה במהירות בשד יחיד. דבר המאוד בולט בהשוואה לשד המנותח השני. לעיתים במצב כזה נדרשת פעולה כירורגית נוספת בחדר ניתוח בהרדמה כללית. במהלכה מבוצעת הוצאת השתל בשד המדמם, עצירת דימום, החזרת השתל למיקומו וסגירה של הצלקת הניתוחית. לרוב מקובל להשאיר אף צינורית ניקוז למשך 24 שעות לאחר הניתוח.

 

זיהום – למרות שלרוב מדובר בסיבוך לא שכיח ואף אחד שחולף עם טיפול אנטיביוטי פומי (דרך הפה), קיימים מקרים נדירים שדורשים התערבות כירורגית אקטיבית יותר. התסמינים של זיהום בשד המנותח יתגלו לרוב לאחר כ3-5 ימים לאחר הניתוח וילוו בחום מקומי בשד ספציפי, אודם, רגישות למגע וכאבים. לעיתים אף יתכן חום סיסטמי. במקרה כזה חובה ליידע את ד״ר משה ואת צוות המרפאה על מנת להתחיל טיפול אנטיביוטי ספציפי המתאים לסוג כזה של זיהומים. כאמור לרוב תחת טיפול אנטיביוטי זה נצפה לראות שיפור בכלל התסמינים והעלמות הזיהום תוך מספר ימים בודדים. במקרים בהם לא תתקבל תגובה חיובית הרצויה תישקל אפשרות של ההחלפה לאנטיביוטיקה מסוג אחר עם אופציה למתן טיפול אנטיביוטי תוך ורידי (דבר הנעשה לרוב באשפוז). במקרים נדירים אף יותר ולאור העדר שיפור במצב הזיהום לעיתים מבוצעת הוצאת שתל משד המזוהם והמתנה של מספר חודשים (לרוב כ-3 חודשים) עד ההחלמה המלאה מהזיהום. לאחר מספר חודשים מבוצע ניתוח נוסף בו מוכנס שתל חדש לשד שעבר זיהום. לעיתים אישה תעדיף הוצאת 2 המשתלים בתקופה זאת ובמקרה כזה יוחזרו המשתלים החדשים לשתי השדיים.

 

סרומה – הופעת הנוזל סביב השתל מכונה סרומה. בפועל ברוב המוחלט של המקרים סביב השתל קיימת כמות קטנה של הנוזל תקין לחלוטין. דבר שמזוהה היטב בבדיקות סונר. סרומה בכמות משמעותית המופיעה סביב הניתוח הינה לרוב מוגבלת בזמן וחולפת עצמונית ללא צורך בהתערבות כירורגית כלשהי. לעומת זאת סרומה מאוחרת (Late seroma) אשר לא באה כתוצאה מטראומה כלשהי ומופיעה שנים לאחר ניתוח דורשת בירור. לרוב הבירור יכלול בדיקת סונר ודגימת הנוזל לצורך בדיקה מעבדתית.

 

דחיית השתל / הוצאת שתלים -  במקרים נדירים, כאשר לא מתגברים על הזיהום או המטופלת איננה מסתדרת עם השתלים מסיבה כזאת או אחרת, דרך הטיפול הנותרת הינה הוצאת השתלים. הוצאת השתלים היא פעולה כירורגית המבוצעת בחדר ניתוח  בהרדמה מקומית או כללית. חשוב לדעת כי גם לאחר הוצאת השתלים יתכנו תופעות לוואי, כגון השפעה שלילית על המראה החיצוני של השד ובית החזה הכוללת עיוותים, קפלים, איבוד נפח שד ומראה גרוע יותר ממה שהיה קיים לפני ההגדלה.

 

התקשות קופסית – קופסית זאת בעצם הדרך של הגוף להתמודד עם החשיפה לגוף זר מבחינתו – משתלי סיליקון. הגוף מייצר ב100% מהמקרים מעטפת סביב המשתל וזוהי בעצם הקופסית או בשמה הלועזי קפסולה. לרוב הקופסית הינה רכה עד מאוד ולא מורגשת כלל. במקרה כזה המטופלות לרוב יתארו רך ונעים למגע (וזאת בעצם קופסית בדרגה 1). לעומת זאת קיימים מקרים בהם השד הופך להיות קשה, לא נעים למגע, מעוות ואף כואב (התקשות דרגה 4). במקרים כאלה נדרשת התערבות כירורגית נוספת אשר במהלכה מבוצעת החלפת משתל, כריתה חלקית או מלאה של הקופסית ובמידת הצורך שינוי במיקום הכיס של המשתל (שתל אשר היה מתחת לשריר יעבור להיות מעל השריר והפוך). לרוב יושאר אף ניקוז לאחר הניתוח.

חשוב לציין כי סיבות להיווצרות הקופסית אינן ידועות עד היום וקיימות השארות רבות בנושא. באותה המידה לא ניתן לצפות מראש למי ומתי מהנשים שעברו הגדלת חזה תתפתח התקשות קופסית בדרגה שתצריך טיפול.

 

עיוות רקמת השד - לעתים לתכונות המולדות של רקמת השד של האישה יש השפעה על התוצאה הסופית לאחר הניתוח. אם הרקמות יימתחו בצורה מוגזמת לאחר הניתוח, עלולים להיווצר עיוותים דוגמת: נפילה מוגזמת של השדיים או התמקמות השתלים במיקום נמוך מהרצוי (כתוצאה לעיתים אף רואים פטמות הפונות כלפי מעלה), גלישת השתלים לצדדים והתרחבות הרווח בין השדיים, עור דק בחלקם העליון של השדיים דבר אשר יגרום למראה של גלים.

חשוב לציין כי אין כיום שום אמצעי שיאפשר זיהוי מוחלט של תופעות אלה עוד בטרם הניתוח.

 

איבוד תחושה -  לרוב כלל השינויים בתחושה המופעים סביב הניתוח (וכאן מדובר בירידה בתחושה או דווקא ברגישות יתר) חולפים עצמונית תוך מספר שבועות לאחר הניתוח. לעיתים רחוקות יותר התהליך עלול לקחת אף חודשים עד שנים. עם זאת קיימים מקרים נדירים בהם באזורים מסוימים בשדיים תעלם תחושה באופן קבוע (או מאידך תוותר רגישות יתר קבועה). קיים קושי רב (אם בכלל) לטפל בשינויים תחושתיים אלה.

 

כאב כרוני, תחושת עייפות, תחושת יובש בריריות – קיים מספר קטן של נשים, ככול הנראה עם נטייה גנטית לפתח תלונות מסוג זה. הכאבים יכולים להיות ממוקדים לשדיים או אף סיסטמיים. הטיפול צפוי לכלול תחילה תרופות משככות כאבים ודלקת ובמידה והתלונות לא משתפרות הוצאת המשתלים.

 

אסימטריה (חוסר שוויון) – ראשית חשוב לזכור כי איננו סימטריים וזהים בשום איבר זוגי הקיים בגופינו ועל כן גם הציפיה לסימטריה מושלמת לאחר הניתוח תקשה על שביעות הרצון. תהליכים אותם עוברת רקמת השד בשתי הצדדים אינם זהים במידתם אף הם. הנפיחות, הצלקת הפנימית, השפעת המשתל על צורת השד עלולות להיות שונות גם הן.

 

צלקות לא אסתטיות – למרות טכניקת סגירה המאוד מדוקדקת והקפדנית בה נוקט ד״ר משה, צלקות יפות תלויות בעוד משתנים רבים אחרים שאינם בשליטתם של המנתח. לרוב לגנטיקה או במילים אחרות איך המטופל מרפא את הפצעים תהיה חשיבות מכרעת מבחינת הצלקות. נושא הצלקות אף כל כך מורכב כי אצל אותו המטופל במקומות שונים בגוף יכולות להיות צלקות שונות בטבען. על מנת לשפר מראש את הצלקות תתבקשי לחבוש חבישות מיוחדות לאחר הניתוח.

חשוב לדעת שגם לעישון קיימת השפעה שלילית לא מבוטלת על הצלקות.

 

תופעות הקשורות לשינויים ברקמת השד – עם השנים בגופה של כל אישה וללא קשר לשתלים, מתחוללים שינויים וחלקם מתרחשים בשדיים. רקמת השד הגלנדולרית (בלוטית) איתה נשים מסוגלות להניק, מתדלדלת ויחס הופך להיות מוטעה לטובת רקמת שומן. זאת הסיבה מדוע בנשים מבוגרות השדיים הופכים להיות רכים, מדולדלים וצנוחים. מקרים כאלה בנוכחות השתלים עלולים לגרום לצניחה מואצת של השדיים, כפלים/גלים על פני השדיים, שתלים נמושים דרך העור.