Acerca de
מתיחת בטן
הקדמה
ניתוח מתיחת בטן (Abdominoplasty) – הינו בין הניתוחים המרכזיים והשכיחים בכירורגיה פלסטית והוא נהנה מאחוזי שביעות רצון גבוהים ביותר בקרב המטופלים. מדובר בניתוח אשר מטרותיו העיקריות הן הסרת עודפי עור מדופן הבטן ובמידת הצורך הידוק של השרירים הישרים של הבטן (Rectus Abdominis muscle). הניתוח נעשה לרוב תחת הרדמה מלאה ולרוב המטופלת נשארת להשגחה באשפוז לילה. קיימות מספר שיטות לביצוע הניתוח.
פליקציה
(הידוק)
של שרירי הבטן
מתיחת בטן רגילה (חתך סטנדרטי או חתך מורחב)
הפעולה נועדה למטופלות לאחר ירידה משמעותית במשקל או לאחר הריונות, אשר הותירו עודפי עור ורקמה באזור בטן התחתונה והעליונה. למעט החתך סביב הטבור, נעשה גם חתך בחלקה התחתון של הבטן (קרוב לקו שערות הערווה) ונמשך לכיוון המותניים דו-צדדית. לרוב מנסים למקם את החתך בקו הביקיני, כך שהצלקת העתידית תהיה מוסתרת ככול האפשר. ברוב המכריע של המקרים בניתוח זה אף נדרשת פליקציה (הידוק) של שרירי דופן הבטן.
מיני מתיחת בטן (חתך קצר)
הפעולה נועדה למטופלים לאחר ירידה מתונה במשקל או לנשים שטרם עברו הריונות ולידות, עם עודפי עור ורקמה בעיקר מתחת לאזור הטבור. במקרים דנן החתך הינו בחלקו התחתון של הבטן בלבד (ללא חתך סביב הטבור) ולרוב אף הינו קצר יותר מהחתך של מתיחת בטן הרגילה.
Fleur De Lis
פרוצדורה זאת שמורה למטופלים עם עודפי עור ורקמה משמעותיים ביותר, לרוב אחרי ירידות משקל משמעותיות. במקרים אלו לא מדובר רק בעודף ורטיקלי (כלומר משיכה כלפי מעטה של הסינר וכריתתו לא תספיק), אלא גם עודפי רקמה הוריזונטליים (רוחביים). במקרים מסוג זה מוסיפים צלקת ורטיקלית נוספת (באמצע הבטן) וזאת על מנת לטפל בעודפים של הרקמה מהצדדים.
Circumferential Abdominioplasty
ניתוח מסוג זה שמור למטופלים עם עודפי רקמה ניכרים ביותר, אשר בנוסף לקיומם בדופן הבטן, קיימים במותניים והגב. ניתוח מסוג זה הינו אורך זמן רב יותר משאר ניתוחי הבטן, דורש שינוי תנוחת ההשכבה במהלך הניתוח ולרוב שמור למקרים המשמעותיים ביותר מבחינת עודפי העור והשומן.
סיכונים וסיבוכים אפשריים
צלקות – כמו לאחר כל פרוצדורה ניתוחית, גם לאחר מתיחת בטן נותרות צלקות. מיקום הצלקות הינו סביב הטבור ובאזור הבטן התחתונה. אורך הצלקות מאוד תלוי בעודף רקמת העור הקיים. במקרים בהם קיימים עודפים משמעותיים, כך גם הצלקות יצטרכו להתארך יותר לכיוון המותניים. כלומר למרות הניסיון הברור של ד״ר משה להסתפק בצלקות הקצרות ביותר, נתונים התחלתיים של כל מטופל, הם אלה שיכתיבו את התוצאה הסופית. חשוב לזכור שריפוי הצלקות הינו מאוד תלוי תכונות המטופל. כלומר למרות שרוב המטופלים לאחר ניתוחי בטן ייהנו מצלקות מוסתרות וכמעט בלתי נראות, עדיין ימצאו מטופלים עם צלקות היותר מורמות ובולטות. כמו כן חשוב לזכור כי כל הצלקות הינן קבועות ורוחבן, גובהן וצבען אינו ניתן לצפייה מראש. כמו כן, הצלקת עשויה להיות לא ישרה באזורים מסוימים ולא סימטרית.
עודפי עור ושומן נותרים באזור המותניים - חשוב להבין שמטרת הניתוח היא סילוק עודפי עור ושומן מאזור הבטן ולא אזור המותניים. לכן, יתכנו עודפי עור או שומן בצידי הצלקת. אם ברצונך לטפל באזור המותניים יש צורך להאריך את הצלקת לאזור המותניים ואף לגב תחתון.
לאחר הניתוח
לרוב לאחר הניתוח נשארים לאשפוז לצורך השגחה למשך לילה. בניתוח ד״ר משה משאיר נקז (צינורית שמנקזת הפרשה מתוך הבטן לבחוץ). הדבר מאפשר מעקב על כמות וסוג ההפרשה הנוצרת בתוך הבטן לאחר הניתוח. בדרך כלל ד״ר משה יסיר את הנקז לאחר כיממה עם פיחות בכמות ההפרשה. בתקופה זאת לאחר הניתוח חשובה מאוד התחלת ניוד מוקדמת (כלומר לקום מהמיטה ולהתחיל להתהלך בהדרגה). הדבר מקטין משמעותית סיבוכים הקשורים להיווצרות קרישי דם.
ניתן לצפות לכאב באזור המנותח, אך הינו בהחליט נשלט באמצעות משככי כאבים ויעלם בהדרגה בחלוף הזמן.
רוב המטופלים מדווחים על נפיחות לאחר הניתוח, אשר הולכת ופוחתת בהדרגה. על כן חשוב לדעת כי את התוצאות מתחילים לראות בצורה ברורה יותר החל ב3-6 שבועות לאחר הניתוח והתוצאה הסופית צפויה כ-3-6 חודשים אחרי.
מקלחות אפשריות כבר החל מיממה לאחר הניתוח.
בתקופה של כחודש וחצי לאחר הניתוח תצטרכי לשאת חגורת בטן, שתפקידה להגן על הידוק השרירים והצלקות והיא אף מקטינה במידה מה את הכאבים.
כלל התפרים הינם נמסים ואין צורך בהסרתם.
זמן התאוששות סביר הדרוש לאחר הניתוח עומד על כשבועיים. עם זאת זמן עד החזרה לפעילות גופנית מאומצת עומד על כ6 שבועות.
סיבוכים אפשריים
כמו בכל ניתוח המוכר לרפואה, גם לניתוח מתיחת בטן קיימים סיבוכים, אך מספרם נמוך ועומד על אחוזים בודדים מכלל הניתוחים.
וכמו בכל ניתוח אחר קיימים משתנים שאינם ניתנים לחיזוי בטרם הניתוח וקשורים למאפייני רקמת דופן הבטן ותהליך ההחלמה. ד״ר משה עושה מירב מאמצים על מנת למנוע סיבוכים נדירים אלה ואם בכל זאת יופיעו – לטפל בהם.
דימום – מדובר בסיבוך נדיר למדי, אך אחד שדורש התייחסות מהירה ופעילה. לרוב הדימום מופיע ביממה או שתיים לאחר הניתוח ונובע מכלי דם שנפתח ומדמם ללא הפסקה. חשוב להבדיל תופעה זאת משטפי דם רגילים השכיחים ואף צפויים לאחר כמעט כל פעולה כירורגית. לרוב במקרה של דימום חריף רואים נפיחות הולכת וגדלה לצד הפרשה דמית מרובה מהנקז. לעיתים במצב כזה נדרשת פעולה כירורגית נוספת בחדר ניתוח בהרדמה כללית. במהלכה מבוצעת עצירת דימום וסגירה של הצלקת הניתוחית.
זיהום – לרוב מדובר בסיבוך לא שכיח ואף אחד שחולף עם טיפול אנטיביוטי פומי (דרך הפה).
ירידה בתחושה – כמו בכל פעולה כירורגית, קיימת פגיעה בעצבים זעירים. הדבר מתבטא בירידה בתחושה במגע של דופן הבטן. ברוב המכריע של המקרים הדבר ילך וישתפר תוך מספר חודשים לאחר הניתוח.
סיבוכים נדירים נוספים – אובדן חלקי של העור, היווצרות קרישי דם ברגליים, אשר עלולים לנדוד לריאות (על כן נדרש ניוד מוקדם לאחר הניתוח), כניסה לחלל הבטן.
ד״ר משה עושה כמיטב יכולתו להימנע מסיבוכים שתוארו לעיל ואף לטפל בהם בצורה מיטבית בשלב מוקדם ככול האפשר. עם זאת לא כל התופעות לוואי, סיבוכים והסיכונים ניתנים לשליטה ולעיתים קיים צורך בניתוח נוסף. במקרה כזה של ניתוח המצריך טיפול ניתוחי בבית חולים, המטופלת לא תישא בהוצאות שכר המנתח, אך כן תחויב בשכר מרדים, שכר חדר ניתוח והאשפוז.